ראשית כל אני בן 44 נשוי ליוניקורן שלי דיקלה, דוקטור למדעי הצמח ואנו הורים לשלושה ילדים מקסימים.

במשך 17 השנים האחרונות צברתי ניסיון מקיף בתעשיית ההייטק, התחלתי כמפתח זוטר והתקדמתי עד VP באחד הסטארט-אפים שהקמתי. בתפקידי כמנהל, הייתי אחראי על גיוס עובדים, ניהול ראיונות עבודה, תהליכי מיון ומשוב, והחלטות העסקה ושכר.

עד היום הקמתי 3 חברות סטארט-אפ, הראשונה בתחום הבטיחות לתינוקות, השנייה בתחום ניטור לסוכרתיים, והשלישית עוסקת בלמידת ML לשינוי פני התעשייה בעשור הקרוב.

במהלך הדרך צברתי ידע רב על תהליכי גיוס ופיתוח קריירה, ועכשיו החלטתי להקדיש את כל כולי למשימה אחת: לעזור לאחרים למצוא את דרכם המקצועית.

ואת כל הידע והניסיון הזה – אני רוצה להעביר אליך.

לפני שנים, כשחיפשתי עבודה בעצמי, נתקלתי בכל המכשולים האפשריים: חוסר מיקוד, חוסר ביטחון מקצועי, התלבטויות אינסופיות וחוסר יכולת לקבל החלטות.

למדתי בדרך הקשה איך למצוא עבודה והצלחתי – לא רק להתקבל, אלא להגיע לתפקידי מפתח בתעשיית ההייטק.

היום, החלטתי להקדיש את חיי לעזור לאחרים לעבור את אותו תהליך בצורה חכמה יותר. אני רוצה לתת לאנשים את הכלים והביטחון להגשים את החלומות שלהם ולממש את הפוטנציאל האמיתי שלהם.

התכנית מתאימה ל:

– מי שרוצה למצוא עבודה בתעשיית ההייטק, בכל רמה או תפקיד
– מי שמוכן/ה להשקיע בעצמו/ה ולעבוד לפי השיטה
– מי שרוצה תוצאות אמיתיות, לא רק עוד קורס או תעודה

במיוחד אם את/ה:
– מרגיש/ה תקוע/ה בחיפוש העבודה
– רוצה לעבור לתפקיד או חברה טובים יותר
– מחפש/ת דרך מוכחת להצליח בראיונות

התשובה היא כן.

במשך השנה האחרונה (2024) אני פעיל עבור המילאומניקים/יות היקרים/ות שלנו, החל מהמפוטרים/ות, שיחות ייעוץ וסימולציות, ועד המיזם #מהחזית_לחוזה. 

בנוסף כחלק מהחזון שלי אני עוזר לאנשים למצוא את ייעודם ונענה לבקשות מיוחדת ללא תשלום.

כאשר קראתי פוסט של דובי פרנסיס היזם בו הוא פרסם קריאה לעזרה עבור יונתן קריספין.

פוסט זה נגע בי והחלטתי להרים את הכפפה וליוויתי את יונתן עד למציאת עבודה.
הסיפוק הוא אדיר.
להלן הפוסט והתגובה שלי בנושא:

התנדבתי במשך שנתיים בקהילת מהנדסי ומהנדסות חומרה בישראל כמנטור למציאת עבודה ופיתוח קריירה
ובנוסף ניהלתי את תכנית המנטורינג של פיתוח קריירה ועזרתי להמון מהנדסים למצוא את דרכם בתעשייה באמצעות התאמת מנטורים לחניכים וליווי והדרכה של המנטורים על מנת שהם יספקו את השרות המדויק לחניכים שלהם.

להלן תעודת הסמכה מטעם קהילת מהנדסי ומהנדסות חומרה בישראל:

אני נדב, מומחה לפיתוח קריירה ומציאת עבודה. כיום אני מנהל ומנטור מוביל ברשת הלינקדאין עם קהילה של למעלה מ-24,000 עוקבים.

המטרה שלי היא לא רק לעזור לך למצוא עבודה – אלא ללמד אותך:
1. איך לנהל ראיונות עבודה בצורה מנצחת
2. איך לשווק את עצמך נכון בשוק העבודה
3. איך להצליח בתפקיד אחרי שהתקבלת
4. איך לבנות רשת קשרים חזקה בתעשייה

אני מלמד שיטה שלמה שעובדת, והתוצאות מדברות בעד עצמן – בוגרי התכנית שלי עובדים היום במשרות מפתח בחברות המובילות בתעשייה.

אנחנו מתחייבים לעמוד לצדך בכל אתגר. הניסיון שלנו מראה שכל בוגר/ת שהתמיד/ה בתהליך והשקיע/ה את המאמץ הנדרש – הצליח/ה למצוא עבודה.

במקרה שהחיפוש מתארך, אנחנו מפעילים תכנית תמיכה מיוחדת הכוללת:

• פגישה קבוצתית לניתוח התהליך
• גישה לרשת הקשרים שלנו עם חברות מובילות במשק
• במידת הצורך – הצטרפות למחזור נוסף או מעבר לליווי אישי

חשוב לנו שתדע/י – אנחנו כאן איתך לאורך כל הדרך, ונעשה כל שביכולתנו כדי להבטיח את הצלחתך המקצועית.

אני זוכר את התחושה הזאת כאילו זה היה אתמול. סיימתי את התואר בהצטיינות, הייתי מלא במוטיבציה ורעב להוכיח את עצמי. הייתי בטוח שהתעשייה רק מחכה לי. ואז התחלתי לשלוח קורות חיים. שלחתי עשרה, עשרים, חמישים. כלום. שקט מוחלט. שיניתי את הפורמט, הוספתי מילות מפתח. שלחתי עוד מאה. קיבלתי שני זימונים לראיונות טלפוניים שלא הובילו לשום מקום. הרגשתי שקוף, בלתי נראה. התסכול התחיל לכרסם בי. ראיתי חברים מהלימודים, אולי פחות מוכשרים ממני, מתקבלים לעבודות. התחלתי לפקפק בעצמי. אולי אני פשוט לא מספיק טוב?

המשבר הגיע אחרי ארבעה חודשים של חיפושים. ישבתי מול מסך המחשב, הסתכלתי על תיקיית "קורות חיים שנשלחו" וראיתי שם מעל 300 קבצים. הרגשתי מובס. באותו רגע הבנתי שאני עושה משהו לא נכון. להמשיך באותה דרך זו פשוט טירוף. החלטתי להפסיק לשלוח קורות חיים ולהתחיל ללמוד. לא ללמוד עוד קוד, אלא ללמוד איך המערכת הזאת באמת עובדת.

התחלתי לדבר עם אנשים. פניתי למגייסות בלינקדאין, למנהלים טכניים, לאנשי HR. שאלתי אותם מה הם מחפשים, מה גורם להם להרים טלפון למועמד, מה פוסל מועמד על הסף. קראתי כל מאמר, צפיתי בכל וובינר על גיוס טכנולוגי. גיליתי עולם שלם של כללים לא כתובים. הבנתי שקורות החיים שלי היו טעות אחת גדולה, שהגישה שלי לראיונות הייתה נאיבית, ושלא היה לי מושג איך לבנות רשת קשרים. בניתי לעצמי שיטה חדשה, המבוססת על התובנות שאספתי. שיניתי את קורות החיים שלי מהיסוד, הכנתי "סיפור" מקצועי, והתחלתי לפנות לאנשים בצורה אסטרטגית.

התוצאות היו מיידיות. בשבועיים שלאחר מכן, קיבלתי יותר פניות מאשר בארבעת החודשים הקודמים. הגעתי לחמישה ראיונות עומק ובסופם קיבלתי שתי הצעות עבודה. באותו רגע, הבנתי שפיצחתי את הקוד. הבעיה מעולם לא הייתה הכישרון שלי, אלא האסטרטגיה שלי.

הלקח הגדול ביותר שלמדתי הוא שחיפוש עבודה הוא מקצוע בפני עצמו. זה לא משהו שאנחנו אמורים לדעת באופן אינטואיטיבי. יש לו כללים, טכניקות ואסטרטגיות. ומאז אותו יום, הקדשתי את חיי המקצועיים ללמד את השיטה הזו לאחרים, כדי שאף ג'וניור או סיניור מוכשר לא יצטרך לעבור את מסע הייסורים שאני עברתי.